מכתבי תודה - שיטת אלכסנדר


מ.א.


מכתב שכתב מ.א. אשר טופל על ידי יוסי בשיטת אלכסנדר.

למכתבי תודה נוספים מטיפולים על פי שיטת אלכסנדר לחץ כאן
למכתבי תודה משעורי טאי צ'י לחץ כאן.
לחזרה לדף הבית לחץ כאן.

9/06

נפגעתי בגב התחתון (L3/L4) במהלך פעילות גופנית בעומס רב. הפגיעה כללה פגיעת דיסק חמורה שגם ניקרע והשאיר חלקים חופשיים להסתובב בסביבת עמוד השדרה. הסימפטומים כללו (פרט לכאבים עזים בגב התחתון) רגל שמאל משותקת כמעט כליל וכאב מותני עז.
הרפואה הקונבנציונאלית הציעה מגוון טיפולים בקשת שנעה בין משקחי כאבים וסטרואידים ועד מגוון ניתוחים שונים (כל רופא המליץ על שגרת טיפול אחרת). לאחר שמיעת דעות הרופאים, התגבשה לי הדעה שהם בעצם לא יכולים לעזור אבל מוכנים "לנסות" כל אחד בתחומו הוא, ללא לקיחת אחריות לתוצאות ובעיקר ללא הצגה אמיתית של סיכויי אי ההצלחה וחמור מכך המשמעות של כישלון אפשרי.
אני מתרגל טאי צ'י כבר כמה שנים אחדות, בעל ניסיון גם בשיטת אלכסנדר ובת זוגי מטפלת בדיקור סיני. המורה שלי לטאי צ'י שמטפל גם בשיטת אלכסנדר הוזנק למיטתי כבר ביום השלישי שלאחר התאונה.
באותו הזמן כבר לקחתי כדורי "וויוקס" לשיכוך כאבים אבל מצבי הכללי היה בכי רע,חוסר יכולת כללית לנוע וכאבים עזים שלא נותנים מנוחה גם בשכיבה. הטיפולים הראשונים בשיטת אלכסנדר כללו טיפול על מיטה בלבד, בתדירות יום יומית כמעט, שהצליחו בדרך "נס" להביא להקלה עצומה בכאב ובעצם אפשרו לי לשכב בשקט ולנוח ולחשוב כל הזמן על צוואר חופשי, גב ארוך ורחב ולנסות בכל כוחי לא להתכווץ ולהאטם מהכאב המסנוור.
במקביל נדקרתי במחטים. לאחר מספר שבועות שהצלחתי קצת לקום, התחלנו לתרגל גם טאי צ'י ושיטת אלכסנדר בעמידה. יכולת התנועה שלי מתבטאת בעצם בסנטימטרים ספורים של תזוזה לכיוונים השונים אבל הראש מפעיל ומשדר "אי פקודות" ותקשורת לגוף.
אחרי 4 שבועות לקחתי החלטה (קשה) להפסיק עם משככי הכאבים, לוותר על שעות המנוחה שהתלוו ל"סימום" הכימי ולהקדיש את כל הזמן בלהיות נוכח עם הכאב ולתרגל את מתן ההוראות של שיטת אלכסנדר והטאי צ'י הבסיסי. ניסיון לשלב גם טיפולי פיזיותרפיה (בהמלצת הרופאים) נגמר אחרי 3 ניסיונות איומים וכואבים עד שהבנו - אני והרופא- שהטיפולים רק מזיזים את חלקי הדיסק הקרועים לאורך עמוד השדרה וגורמים לכאבים עזים במקומות שונים ומשונים...
אחרי 8 שבועות נסעתי לביקורת אצל מנהל מחלקת גב בבי"ח- "אסף הרופא". הוא בדק אותי והתעקש שאני מסתיר מצלמה נסתרת ומתחזה ,מכיוון שלדבריו אין שום קשר מוסבר בין חומרת הפצע שמוצג בצילומי ה- ct לבין יכולת התפקוד והתנועה שאני מציג. המשכתי את טיפולי שיטת אלכסנדר תוך הגדלת שעות התרגול של טאי צ'י (כולל כיתת לחימה- כשהכאב הוא המורה הכי טוב שלי), ולאט לאט חזרתי לפעילות "נורמאלית". הטיפול האינטנסיבי, שבו נדרשתי כל הזמן לקחת אחריות ולהיות נוכח בשליטה ובהכרה הפך לאט לאט את מתן ההוראות ובקרת התנועה להרגל שמאפשר לי עד היום לבצע פעולות פיסיות, כולל כאלה שמבוצעות בעומס גבוה, למרות הפגיעה המכאנית בעמוד השדרה, ולתפקד באופן כמעט מלא.
מה שמפתיע אותי כל הזמן זאת העובדה שכל מי שמקורב לממסד הרפואי הקונבנציונאלי ושומע את סיפור הפציעה ורואה את מצבי היום מגדיר אותי "כנס רפואי". אני מבין היום כי פגיעה בגב היא "מחלה קשה" בעיקר בגלל שהיא מאפשרת לרוץ לרופא (להיכנע לכאב) ולהטיל את כל האחריות לתיקון הבעיה ותהליך ההחלמה עליו. לדעתי "פשוט" נדרשת ההבנה כי הדרך היחידה להחלמה מבעיית גב עוברת דרך לקיחת אחריות מלאה על מצב הגוף ותפקודו .
לא ניתן להתעצל, בעיקר ברמה המנטאלית, צריך בעצם להיות מודע. לתחזק לפקח ולפקוד על הגוף, בכל הפעולות שלו, כל הזמן, עד שלאט לאט הדבר הופך להרגל שמאפשר לקיים את כל הפעילות הנדרשת בצורה ש"עוקפת "את המוגבלות ומאפשרת חיים נורמאליים, ללא כאבים וכמעט ללא מגבלות. שיטת אלכסנדר בעצם אפשרה לי להיות שותף מלא בתהליך הריפוי וההחלמה ועל כך אני מודע למורה שלי בצניעות רבה וגם לאלכסנדר.

מ.א טייס ניסוי


מכתב תודה ליוסי שר על טיפול על פי שיטת אלכסנדר מעליזה